מוהרנ"ת ז"ל היה לו בין אנשיו איש חסיד עובד ה' במסירות נפש, עני מרוד ובעל יסורים, שמו רבי נחמן ב"ר יודל ז"ל, וכדי שיהיה לו איזה פרנסה מועטת מנו אותו החברא קדישא כעין שמש שהוא יהיה כל היום בבית הקברות ובכל הלויות יעשה הוא ה"מלא רחמים", ויגיש להמלוים מים לרחץ אחרי הלויה כנהוג, ושאר דברים הנצרכים שם, ועבור זה היו משלמים לו "זעקסער" (איזה מטבע). כשנודע למוהרנ"ת ז"ל שלקחו איש צדיק כזה על הבית הקברות, נזדעזע מזה, ואמר להם בהקפדה גדולה לבל יעשו זאת ויורידו אותו משם מיד, כי חס ושלום חס ושלום עבור איש צדיק עני מרוד כזה יכול הקדוש ברוך הוא לקחת איזה נשמת ילד או נפש ממשפחה אחת רחמנא לצלן, כדי להספיק לו "זעקסער" על שבת, וזה מסכן מאד מאד להעמיד אותו בבית הקברות. (שמעתי מר' לוי יצחק ומר' אליהו חיים).