הָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב ר' נַחְמָן אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת טְשֶׁערִין זַ"ל הָיָה נוֹהֵג שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַיְלָדִים שֶׁנּוֹלְדוּ עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ, וְכַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן שֶׁסְּגֻלָּה לְגִדּוּל יְלָדִים לִהְיוֹת רָחוֹק מֵהֶם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק בְּעֵת בְּרִית מִילָה הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַתִּינוֹק מִיָּד אַחַר הַמִּילָה, עַל פִּי הַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל שֶׁאָז הוּא מְקַבֵּל הַצֶּלֶם אֱלֹקִים.
פַּעַם אַחַת נוֹלַד לוֹ בֵּן עִם שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת בְּרֹאשׁוֹ, וְאָז בִּקֵּשׁ שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ הַתִּינוֹק לִרְאוֹתוֹ, וְהִסְתַּכֵּל עָלָיו וְאָמַר: "דָאס אִיז גִּיבּוֹרֶין גִּיוָוארְן אַ אַלְטֶער אִיד" (זֶה נוֹלַד יְהוּדִי זָקֵן), וְלֹא הֵבִינוּ מַה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה, וְכַעֲבוּר שָׁנָה נִפְטַר הַתִּינוֹק לֹא עָלֵינוּ, וְאָז נִזְכְּרוּ בְּנֵי הַבַּיִת מַה שֶּׁאָמַר הָרַב בְּעֵת לֵידָתוֹ. וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב שִׁבְעָה עַל הַתִּינוֹק סִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ שֶׁאָבִיו הָרַב רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ זַ"ל אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת בְּרֶסְלֶב נִרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹם כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז אֶת הַתִּינוֹק בִּזְרוֹעוֹ וּמִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִמּוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ "אִיךְ וֶועל שׁוֹין מִיט אִיהְם לֶערְנֶען, אִיךְ וֶועל שׁוֹין מִיט אִיהְם לֶערְנֶען, זָאל עֶר בְּלַיְיבְן בַּיי מִיר" (אֲנִי כְּבָר אֶלְמַד עִמּוֹ, אֲנִי כְּבָר אֶלְמַד עִמּוֹ, שֶׁיִּשָּׁאֵר אֶצְלִי). וְהֵבִין מִזֶּה שֶׁהַתִּינוֹק כְּבָר לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים לֹא עָלֵינוּ.
וְהִסְבִּיר הָרַב הָעִנְיָן, הֱיוֹת וְאָבִיו הָרַב רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ הָיוּ שְׁנוֹתָיו רַק שִׁשִּׁים וְתֵשַׁע שָׁנִים וְלֹא הִגִּיעַ לְשִׁבְעִים לָכֵן בָּא הַתִּינוֹק הַזֶּה לְהַשְׁלִים לוֹ שְׁנַת הַשִּׁבְעִים. וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר מֵעִנְיַן גִּלְגּוּלֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם סְתוּמִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת וְרָזִין עִלָּאִין. וְהִזְכִּיר מַה שֶּׁמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן שֶׁיֵּשׁ גִּלְגּוּלִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלּוּ כְּלָל בָּעוֹלָם. (מִפִּי מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר שְׁטֶרְנְהַרְץ זַ"ל. וְאַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי זֹאת גַּם מֵר' לֵוִי יִצְחָק מִשְּׁמוֹ, וְאוּלַי גַּם מֵר' אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין וְר' אִיטְשֶע מֵאִיר קוֹרְמָן).
אָמַר הַכּוֹתֵב: רָאִיתִי בַּסְּפָרִים בְּשֵׁם הַמְקֻבָּלִים עַל מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּמִּשְׁנָה: "הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה" וְכוּ'. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּרָכוֹת שֶׁמִּנּוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לְנָשִׂיא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת כִּי הוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיָה רַק בֶּן י"ח שָׁנָה וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר חַי רַק נ"ב שָׁנָה, וְעַל כֵּן אָמַר בַּיּוֹם שֶׁמִּנּוּ אוֹתוֹ "הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה", כִּי הוּא מְמַלֵּא שְׁנוֹתָיו שֶׁל זְקֵנוֹ עַד שִׁבְעִים שָׁנָה וּבִזְכוּת יִחוּסוֹ לְעֶזְרָא מִנּוּ אוֹתוֹ לְנָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים מִכָּאן שֶׁלִּפְעָמִים גַּם נֶכֶד מַשְׁלִים שְׁנוֹתָיו שֶׁל זְקֵנוֹ.