הרב הגאון מורנו הרב ר' נחמן אב בית דין דקהלת טשערין ז"ל היה נוהג שלא להסתכל כלל על הילדים שנולדו עד שיגדלו, וכמובא בשיחות הר"ן שסגלה לגדול ילדים להיות רחוק מהם ולבלי להסתכל עליהם כלל, רק בעת ברית מילה היה נוהג להסתכל בפני התינוק מיד אחר המילה, על פי המובא בכתבי האריז"ל שאז הוא מקבל הצלם אלקים.
פעם אחת נולד לו בן עם שערות לבנות בראשו, ואז בקש שיביאו לו התינוק לראותו, והסתכל עליו ואמר: "דאס איז גיבורין גיווארן א אלטער איד" (זה נולד יהודי זקן), ולא הבינו מה כונתו בזה, וכעבור שנה נפטר התינוק לא עלינו, ואז נזכרו בני הבית מה שאמר הרב בעת לידתו. ובעת שישב שבעה על התינוק ספר את חלומו שאביו הרב רבי הירש ליב ז"ל אב בית דין דקהלת ברסלב נראה לו בחלום כשהוא אוחז את התינוק בזרועו ומשתעשע עמו, ואומר לו "איך וועל שוין מיט איהם לערנען, איך וועל שוין מיט איהם לערנען, זאל ער בלייבן ביי מיר" (אני כבר אלמד עמו, אני כבר אלמד עמו, שישאר אצלי). והבין מזה שהתינוק כבר לא יאריך ימים לא עלינו.
והסביר הרב הענין, היות ואביו הרב רבי הירש ליב היו שנותיו רק ששים ותשע שנים ולא הגיע לשבעים לכן בא התינוק הזה להשלים לו שנת השבעים. ואחר כך דבר מענין גלגולי הנשמות שהם סתומים ונעלמים מאד ויש בהם סודות ורזין עלאין. והזכיר מה שמובא בשיחות הר"ן שיש גלגולים שעדין לא נתגלו כלל בעולם. (מפי מורנו הרב רבי אברהם סופר שטרנהרץ ז"ל. ואחר כך שמעתי זאת גם מר' לוי יצחק משמו, ואולי גם מר' אליהו חיים רוזין ור' איטשע מאיר קורמן).
אמר הכותב: ראיתי בספרים בשם המקבלים על מה שאמר רבי אלעזר בן עזריה במשנה: "הרי אני כבן שבעים שנה" וכו'. ואמרו בגמרא ברכות שמנו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא מפני שיש לו זכות אבות כי הוא עשירי לעזרא הסופר. ורבי אלעזר בן עזריה היה רק בן י"ח שנה ועזרא הסופר חי רק נ"ב שנה, ועל כן אמר ביום שמנו אותו "הרי אני כבן שבעים שנה", כי הוא ממלא שנותיו של זקנו עד שבעים שנה ובזכות יחוסו לעזרא מנו אותו לנשיא בישראל, עד כאן. הרי אנו רואים מכאן שלפעמים גם נכד משלים שנותיו של זקנו.