ומרבי לוי יצחק שמעתי, שאצל רבי אברהם בן רבי נחמן היו שני הקדשות האלה, הינו ארץ-ישראל הקדושה והציון הקדוש בראש מעיניו וכסופיו, וכמעט שלא הסיח דעתו ולא זז מחבבם בשיחותיו ודבוריו עם אנשי-שלומנו. באומן היה נכסף ומשתוקק לארץ-ישראל ומרבה לדבר מחבת ארץ-ישראל וקדשתה ומעלתה לאין ערך, וכשהיה בארץ-ישראל היה בוער בקרבו חבת הקדש של ציון רבנו ז"ל, ושח רבות מנחיצת ההשתטחות על ציונו הקדוש ומההבטחה הנאמנה של רבנו ז"ל לדורות עולם לכל מי שיבוא על קברו ויקים מאמרו וכו', גם רבנו ז"ל אמר (לקוטי מוהר"ן תנינא סימן קט) לענין קבר הבעל שם טוב ז"ל הפסוק (תהלים לז) "צדיקים יירשו ארץ" שהצדיקים יורשים ארץ-ישראל, שמקום גניזתם הוא קדוש בקדשת ארץ-ישראל ממש עין שם. ומדי פעם בפעם האריך לדבר מזה בהפלגה גדולה מגדל יקר מעלת הציון הקדוש, עד שנתעורר לבבו וכלתה נפשו ונסע להשתטח על ציונו הקדוש.
אמר הכותב: עין במכתבו של אביו רבי נחמן מטולטשין ז"ל מאומן לאנשי-שלומנו יושבי ארץ-ישראל שכותב שם בלשונו הנפלא: "אשריכם אשר אתם יושבים בצל ארעא קדישא ומסתמא משתוקקים ומתגעגעים להתאבק בעפר ציון הקדוש והנורא אשר חפר ומצא שרש קדשת ארץ ישראל, כמרמז בספריו הקדושים והנעימים. ואשרינו שאנחנו זוכים להתאבק בפה בעפר ציון הקדוש והנורא אשר חפר ומצא שרש קדשת ארץ ישראל, ומשתוקקים ומתגעגעים להתאבק בעפר אדמת קדש ארץ הקדש" וכו' עין שם.
ועין עוד בהמעשה הנוראה של הז' בעטלירס מיום ג' מענין המעין והלב אשר משתוקקים וכוספים זה לזה בכלות הנפש ובגעגועים נוראים מאד מאד, עין שם נפלאות לעניננו.
וגם עין בבאור הלקוטים מרבי אברהם בן רבי נחמן אחרי התורה ט' תקונין בהשמטות בסופם שכותב שם בזה הלשון: "כמו שאין ביכלת לקבל מאדמו"ר ז"ל זולת באמצעות מוהרנ"ת ז"ל, כי בו לבד נשפע מנשמת ודעת רבנו ז"ל להיות ביכלת לקבל מאתו. כן בענין ארץ ישראל, כי בה לבד נשפע ונתן מאור ודעת אדמו"ר ז"ל להיות ביכלת לקבל מאתו" עד כאן לשונו הזהב.