מוהרנ"ת ז"ל שאל את רבנו ז"ל אחרי פטירת אמו מה יוכל לעשות לעלוי נשמתה [כי אמרו חז"ל (קדושין לא ע"ב): "מכבדו בחייו, מכבדו במותו"], השיב לו רבנו ז"ל: זאלסט מאכן אנערנסטן "אשר יצר" (תברך בכונה "אשר יצר"), וכון לדעתו כי באמת היה צריך אז לברך ברכת "אשר יצר". (שמעתי זאת מכל זקני אנשי-שלומנו וכנדפס באבניה ברז"ל חלק ב').
ואמרו אנשי-שלומנו על זה, שכונת רבנו ז"ל היה ללמדנו שאין צריך דייקא לעשות עבדות גדולות לטובת הנפטר, אלא אפלו עבדות פשוטות כגון ברכת "אשר יצר" שרגילים בזה כמה פעמים בכל יום וכבר נעשה מצות אנשים מלמדה, וכן כל דבר שבקדשה שעושין אותו באמת ובכונת הלב, הרי נשמת הנפטר נתעלה מזה ותהא צרורה בצרור החיים.