רבי נשקע רצה להדפיס ברוסיא את סדור "דרך החיים" על זשארגאן (באידיש) והגיש בקשה בחרקוב, ומסר שם במשרד את הסדור לדגמא, ובאותו זמן הגיש בקשה גם כן הסוחר הגדול של ספרים שמו גינזבורג להדפיס סדור קטן רק שחרית ומנחה מעריב ומוסף ולא יותר, וגינזבורג שחק ממנו שמבקש להדפיס סדור גדול כזה עם כל ההלכות, ואמר לו: מילא אני מגיש בקשה קטנה, ממילא יאשרו לי, אבל אתה שהנך רוצה להדפיס סדור גדול כזה, איך יאשרו לך? מסתמא כשאתה מפריז בבקשתך בודאי לא יאשרו לך. וספר רבי נשקע, שחסידי ליובאויטש הזהירו אותו לבל יהין להכנס לשאל כלל אם אשרו לו בקשתו כי בודאי יאסרו אותו מיד על בקשה נועזה כזו, אבל הוא לא הסתכל על זה.
וספר רבי נשקע שבלילה לפני כניסתו למשרד לשאל על בקשתו ראה את זקנו מוהרנ"ת ז"ל בחלום, והוא ביחד עם שאר בשרו איציקל (אביו של ר' דוד כוכב-לב) ישבו לפניו, ומוהרנ"ת מזג כוס יין ונתן לזה חצי כוס ולזה חצי כוס, ואמר לו: "מיין קינד, טרינק! דער אויבערשטער וועט דיר העלפן! (ילדי, שתה! השם יעזר לך!).
ונכנס החלום הזה בלבו כי למחר הוא צריך להכנס בענין הסדור אם יאשרו לו להדפיס. ואנשי חב"ד וגינזבורג הזהירו אותו מאד ואמרו לו: רבי נחמן, גייט נישט אריין, איהר וועט נישט ארויס גיין צוריק (אל תכנסו, אתם לא תצאו בחזרה), כלומר הם יאסרו אותו ויתכן שישלחו אותו לסביר. אבל רבי נשקע לא נשמע להם וכן נכנס בבטחונו החזק בה' שלא יארע לו שום רע, וברב חסדו יתברך אשרו לו. ואלו לגינזבורג לא אשרו כלל הסדור הקטן, והתפלא גינזבורג מאד על זה, ורבי נשקע הדפיס אלפים סדורים וגם צרף לזה קונטרס של התקון הכללי אשר זאת לא הראה להם כלל, ונדפס בפולטבה וצין על השער "פעל טבא" [פולטבה] (פה אל תבוא – שמעתי מרבי אליהו חיים).
ושם בחרקוב היה רבי נחום דין מאנשי חב"ד, ונתפעל מאד מרבי נשקע, ואמר עליו: "מיר זענען דאך פין חב"ד, אזעלכעס האבין מיר נאך נישט גיזעהן!" (אנו הרי מחב"ד, כאלה עוד לא ראינו).
רבי נשקע הדפיס הספורי מעשיות בברדיטשוב. היה שולח כספים לרבי אברהם ב"ר נחמן בארץ-ישראל.