מוהרנ"ת ז"ל היה מרבה לדבר בעמק האמונה המשרשת בלב כל אחד מישראל אפלו בהגרוע שבגרועים, ואמר פעם בלשון הזה: "איך גלויב אין יעדן אידן אז ער איז א מאמין, אין טאמער רעדט ער אזעלכע דבורים וואס איז קעגן דער אמונה, גלויב איך אז "אין פיו ולבו שוין" - אין הארצן טראכט ער ניט דאס וואס ער רעדט מיטן מויל" (אני מאמין בכל יהודי שהוא מאמין, ואם אני שומע מפיו דבורים שהם כנגד האמונה, אני מאמין שאין פיו ולבו שוין, ואינו חושב בלבו הדברים שהוא מדבר בפיו). (שמעתי מר' גדליה ברגר ור' לוי יצחק).
ועין בשיחות וספורים מרבי אברהם ב"ר נחמן ז"ל (סימן ח') בשם מוהרנ"ת בזה הלשון: אני מאמין בכל אדם מישראל, ואם איני שומע מפיו דברים רעים בודאי אני מאמין, רק אפלו אם אני שומע באזני דברים רעים יוצאים מפיו, אני מאמין שלא נמצאים בלבבו ככל אשר הם יוצאים מפיו, עד כאן לשונו.