אַנָּא עוּבְדָא יָדַעְנָא, מֵהַחָסִיד הַמָּנוֹחַ אִישׁ הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַיָּקָר בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ רַבִּי יוֹנָה לֶאבְּל עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁבִּתְקוּפַת לִמּוּדוֹ בִּישִׁיבַת "חַיֵּי עוֹלָם" בִּירוּשָׁלַיִם תִּכּוֹנֵן וְתִבָּנֶה, הָיָה מִנְהָגוֹ לִפְנֵי הַלִּמּוּדִים לוֹמַר הַתְּפִלּוֹת שֶׁבְּסֵפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן" הַמְסֻדָּרִים לִימֵי הַשָּׁבוּעַ בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ, וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם בְּאֶמְצַע אֲמִירָתוֹ הִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשׁוֹ בְּלֵב מָלֵא גַּעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפוֹרֵשׂ כַּפָּיו וּמֵרִים עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם וְאוֹמֵר בִּשְׂפָתוֹ בִּלְשׁוֹן אִידִישׁ:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! טַאטֶע אִין הִימֶעל! טֵייערֶער בָּאשֶׁעפֶער! אִיךְ בִּין דָאךְ פָארְט דַיין קִינְד, הָאבּ טַאקֶע רַחְמָנוּת אוֹיְף מִיר, הֶעלְף מִיר אִיךְ זָאל שׁוֹין זַיין פִין יֶעצְט הָאן אַנְעֶרְלִיכֶער אִיד אַזוֹי וִויא דוּ וִוילְסְט. יוֹנָה וִויל דִיר דִינֶען בֶּאֱמֶת. (אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם!, בְּכָל זֹאת אֲנִי בִּנְךָ, אִם כֵּן יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי, עֲזֹר לִי שֶׁאֶהְיֶה כְּבָר מֵעַתָּה יְהוּדִי כָּשֵׁר כִּרְצוֹנְךָ, יוֹנָה רוֹצֶה לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת).
וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה הוֹסִיף לְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים וּפִיּוּסִים וְכוּ'. וְלִפְעָמִים הָיָה קְצָת מַאֲרִיךְ בְּשִׂיחָתוֹ לִפְנֵי קוֹנוֹ. וְאַחַר כָּךְ פָּנָה לְלִמּוּדָיו. וְסִפְּרוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁיָּשְׁבוּ בְּסָמוּךְ לוֹ שֶׁהַמִּלִּים הַלְּבָבִיִּים הָאֵלּוּ חָדְרוּ בְּלִבָּם וְנִתְעוֹרְרוּ עַד כְּדֵי דְּמָעוֹת מַמָּשׁ.
וּכְשֶׁהֵעִירוּ לוֹ מֵהַהַנְהָלָה בְּאָמְרָם אֵלָיו: "כָּאן בַּיְשִׁיבָה לוֹמְדִים וְלֹא אוֹמְרִים תְּפִלּוֹת!", הֵשִׁיב לָהֶם בִּתְמִימוּת נִפְלָא: "טֵייערֶע בְּרִידֶער, הָאט אִיהְר אַמָאל פַאר זוּכְט זָאגְן "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן" פַארְן לֶערְנֶין, וִויא אַזוֹי עֶס לֶערְנְט זִיךְ נָאךְ דֶעם, סֶע אִיז דָאךְ אַ אַנְדֶער סַארְט לֶערְנֶין פַאר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וָואס עֶר אִיז אַ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אִין אַ מְלַמֵּד תּוֹרָה" (אַחִים יְקָרִים, טְעַמְתֶּם פַּעַם לוֹמַר 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן' לִפְנֵי הַלִּמּוּד? הֲלֹא זֶה סוּג אַחֵר שֶׁל לִמּוּד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמְלַמֵּד תּוֹרָה).
וּבְפַעַם אַחֶרֶת בִּזְמַן שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הַתְּמִיכָה הַחָדְשִׁית, כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ: תְּפִלּוֹת קֶענְסְטוּ זָאגְן (תְּפִלּוֹת אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר) גַּם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת הַסְּפָרַדִּים (כִּי שָׁם רְגִילִין לוֹמַר כָּל מִינֵי תְּפִלּוֹת), כָּאן מְשַׁלְּמִים בִּשְׁבִיל לִמּוּד תּוֹרָה! עָנָה לָהֶם: נֶעמֶען גֶּעלְט פַארְן לֶערְנֶין? חָלִילָה! אִיךְ נֶעם גֶּעלְט פַארְן קוּמֶען אִין יְשִׁיבָה, פַארְן לֶערְנֶין בַּאצָאלְט דֶער אוֹיְבֶּערְשְׁטֶער (לָקַחַת כֶּסֶף בִּשְׁבִיל לִמּוּד? חָלִילָה! אֲנִי לוֹקֵחַ כֶּסֶף עַל בּוֹאִי לַיְשִׁיבָה, עֲבוּר הַלִּמּוּד מְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא). הַיּוֹצֵא מִסִּפּוּר זֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֵיךְ חֲסִיד בְּרֶסְלֶב מֻבְהָק הָיָה שׁוֹקֵד עַל הַ"שַּׁעֲרֵי צִיּוֹן" בִּקְבִיעוּת וְהָיָה לוֹ חַיּוּת גָּדוֹל מִזֶּה. (זֹאת סִפְּרוּ בִּימֵי הַשִּׁבְעָה אַחֲרֵי פְּטִירָתוֹ).