מוהרנ"ת העמיק פעם שיחתו בענין מדת הבטחון וכמו שאמר רבנו ז"ל: "נאר בטחון" (רק בטחון!) (עין חיי מוהר"ן המנקד סימן תק"א שיחה נפלאה בענין זה), ואחד מהאנשים שעמדו אצלו אז אמר לו בבדיחותא כדרך העולם: "רבי נתן! אבער צים בטחון איז גיט אז מען האט געלט אין דער קעשענע" (אבל לבטחון, זה טוב שיש מעות בכיס).
כשמע זאת מוהרנ"ת נתלהב מאד וענה לו בקול: "ער זיך איין! ווען איך זאל וויסן ווי סע געפינט זיך ערגעץ געלט וואלט איך גיוועזן דארט פאר דיר, ווארן איך בין א זריז, נאר איך וויס דעם אמת אז געלט איז נישט דא, טאמער וויל זיך איינער איינרעדן אז דאס געלט איז ביי איהם, זאל ער זיך גיט גיט ארום קיקן וועט ער זעהן אז ער איז א גרויסער ארעמאן" (הקשב היטב! אלו ידעתי שנמצא ממון היכן שהוא, הייתי שם כבר לפניך, מכיון שאני זריז. רק אני יודע את האמת, שממון אינו בנמצא, ואם רוצה אחד לומר שהממון אצלו, שיסתכל טוב טוב, ויראה שהוא עני גדול). וכמו שאמרו חז"ל (קהלת רבה): אין אדם מת וחצי תאותו בידו, יש לו מנה רוצה מאתים וכו'. וכמו שמובא בשיחה אחרת: "תאוות און געלט איז נישט, אין מען געפינט דאס נישט. תורה ותפלה ועבודת ה' איז יא, אין מען געפינט עס יא" (תאוות וממון הם 'לא' ולא משיגים אותם. תורה ותפלה ועבודת ה' הם 'כן' וכן משיגים אותם). (שמעתי מרבי גדליה ברגר ומרבי הירש לייב ליפעל ז"ל)