(לג)

אִישׁ אֶחָד שָׁאַל עֵצָה מִמוֹהֲרַנַ"ת בִּהְיוֹתוֹ בְּטֶעפְּלִיק וְלֹא מִהֵר לַהֲשִׁיבוֹ עַל זֶה, וְשׁוּב שָׁאַל אוֹתוֹ וְגַם הַפַּעַם לֹא הֱשִׁיבוֹ וְהִפְצִיר אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וּבְכֵן, הִתְחִיל לִדְחֹק אֶת מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה מִיָּד, עָנָה מוֹהֲרַנַ"ת וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי אִם לֶאֱכֹל עוֹד כַּף מָרָק (בָּארְשְׁט) מֵהַצַּלַּחַת אוֹ כְּבָר דַּי לִי בְּמַה שֶּׁאָכַלְתִּי, וְאַתָּה רוֹצֶה כְּבָר שֶׁאֶתֵּן לְךָ מִיָּד עֵצָה?!". (שָׁמַעְתִּי מֵר' לֵוִי יִצְחָק)