(מד)

מוהרנ"ת ז"ל היה צם בתענית בה"ב (שני חמישי ושני), והתפלא על זה חברו רבי נפתלי ושאלו: "רבי נתן! פארוואס פאסט איהר? דער רבי האט דאך נישט גיהאלטן פין תעניתים" (מדוע אתם מתענים, הרבי הרי לא אחז מתעניות?!). והשיב לו מוהרנ"ת: "איך וויס אז דער רבי האט גיהאלטן פין דעם גראבן סדור, אין דער גראבער סדור הייסט יא פאסטין" (אני יודע שהרבי אחז מהסדור העבה, והסדור העבה קורא כן לצום).

(שמעתי מר' לוי יצחק. וצריך עיון על זה כי בשלחן ערוך ארח חיים יש סימן מיחד (תצב) על תענית בה"ב, ורבנו ז"ל הקפיד על התעניתים המובאים בשלחן ערוך כידוע, ומדוע התפלא רבי נפתלי עליו. וגם לפלא שמוהרנ"ת הביא לו ראיה מהגראבן סדור ולא מהשלחן ערוך. גם ידוע מה שאמר מוהרנ"ת "חאטשע דער רבי האט נישט גיהאלטן פין תעניתים, אבער אז עס מאכט זיך א תענית וואס שטייט אין שלחן ערוך אין ער הייסט פאסטן זאל מען דאס חאפן אזוי וויא אגיט לעקעכיל" (אמנם רבנו לא אחז מתעניות, אבל כשמגיע תענית שכתוב בשלחן-ערוך שקורא לצום, צריכים לחטפו כמו שחוטפים עוגה טובה). ויש מסבירים שמוהרנ"ת ז"ל רצה להדגיש בזה שהגראבער סדור הוא גם כן בעל משקל. שוב שמעתי שהמעשה הזה היה לענין תענית כ' סיון ולא קשה מידי. וכן אמר אחר כך ר' לוי יצחק בפרוש שזה היה בתענית כ' סיון. ועין בלקוטי הלכות שלוחין ה' אות ו' ובהלכות חובל בחברו הלכה ג' אות ז', שכתוב שם: "וזה בחינת כ' סיון שמתענין על הריגת הקדושים כמה אלפים ורבבות נפשות ישראל הקדושים שנהרגו בשנת ת"ח על קדוש השם". הרי לנו פסק ממוהרנ"ת ז"ל על תענית כ' סיון).