מוֹהֲרַנַ"ת שׂוֹחֵחַ עִם אֲנָשָׁיו, שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֲפִלּוּ הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ וּמְצַפֶּה לִתְפִלּוֹתָיו וּתְהִלּוֹתָיו אֵיךְ שֶׁהֵם, וְזֶהוּ אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִטְעִים זֹאת בְּמַה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּתְהִלִּים (ע"א) "גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹקָי" - הָאט דָאס אִיז דַיין אֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַז אֲפִלּוּ אִיךְ זָאל דִיךְ אוֹיךְ לוֹיְבְּן, הַיְינוּ שֶׁאֲפִלּוּ בְּשִׁפְלוּתִי וְקַטְנוּת עֶרְכִּי אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאוֹדֶה לְךָ כִּי זֶהוּ הָאֱמֶת שֶׁלְּךָ (שָׁמַעְתִּי מֵר' לֵוִי יִצְחָק).
אָמַר הַכּוֹתֵב: אֶפְשָׁר גַּם לְפָרֵשׁ עַל פִּי הַנַּ"ל מִלַּת 'נֶבֶל' - לְשׁוֹן נְבָלָה וְכִעוּר, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ עִם הַכֵּלִים הַמְכֹעָרִים שֶׁלִּי, שֶׁאֵינָם מְטֹהָרִים וּמְקֻדָּשִׁים כָּרָאוּי, גַּם כֵּן רְצוֹנְךָ וַאֲמִתָּתְךָ שֶׁאֲנִי הַשָּׁפֵל וְהַבָּזוּי אוֹדֶה לְךָ סֶלָה.