(פב)

סִפֵּר רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁפַּעַם אַחַת בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּהְיוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל עִם רַבֵּנוּ זַ"ל וּכְבָר הִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל "הוֹדוּ" כַּנָּהוּג, הִבְחִין בּוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁעֲדַיִן לֹא טָבַל בַּמִּקְוֶה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, נִגַּשׁ אֵלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לוֹ: נַפְתָּלִי! מִקְוֶה? וַיַּעַן וַיֹּאמַר אֵלָיו: אֵלֵךְ אַחַר הַתְּפִלָּה, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: "רֹאשׁ חֹדֶשׁ דַארְף מֶען פְרִיעֶר גֵיין אִין וַואסֶער אַרַיין" (בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ צְרִיכִים לָלֶכֶת לִטְבִילַת מַיִם קֹדֶם), כְּלוֹמַר קֹדֶם הַתְּפִלָּה. כִּשְׁמֹעַ רַבִּי נַפְתָּלִי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, תֵּכֶף וּמִיָּד פָּשַׁט וְהֵסִיר הַטַּלִּית וְחָלַץ הַתְּפִלִּין וְהָלַךְ בִּזְרִיזוּת לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה, וְסִפֵּר רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָז נִתְקַיֵּם בּוֹ "וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם" (אָבוֹת פ"ד) כִּי נָפַל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד מֵחֲמַת הַדְּבָרִים הַנִּמְרָצִים שֶׁיָּצְאוּ כַּחֵץ מִקֶּשֶׁת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְגַם זְרִיזוּתוֹ בִּטְבִילָה זוֹ הָיְתָה אָז מַמָּשׁ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁכִּמְעַט פָּרַח בָּאֲוִיר בַּהֲלִיכָתוֹ לַמִּקְוֶה וַחֲזָרָתוֹ מֵחֲמַת רְצוֹנוֹ לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְגַם לֹא לְהַפְסִיד הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר עִם רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁמַעְתִּי מֵר' יִצְחָק מֵאִיר קוֹרְמָן זַ"ל וְחֵלֶק מִזֶּה כְּבָר נִדְפַּס בַּאֲבָנֶיהָ בַּרְזֶל).