(פב)

ספר רבי נפתלי שפעם אחת בתפלת שחרית בראש חדש בהיותו מתפלל עם רבנו ז"ל וכבר התחילו להתפלל "הודו" כנהוג, הבחין בו רבנו ז"ל שעדין לא טבל במקוה לפני התפלה, נגש אליו רבנו ז"ל ואמר לו: נפתלי! מקוה? ויען ויאמר אליו: אלך אחר התפלה, אמר לו רבנו ז"ל: "ראש חדש דארף מען פריער גיין אין וואסער אריין" (בראש חדש צריכים ללכת לטבילת מים קדם), כלומר קדם התפלה. כשמע רבי נפתלי דברי קדשו של רבנו ז"ל, תכף ומיד פשט והסיר הטלית וחלץ התפלין והלך בזריזות לטבל במקוה, וספר רבי נפתלי שאז נתקים בו "ומורא רבך כמורא שמים" (אבות פ"ד) כי נפל עליו אימה ופחד מחמת הדברים הנמרצים שיצאו כחץ מקשת מפיו הקדוש של רבנו ז"ל, וגם זריזותו בטבילה זו היתה אז ממש שלא כדרך הטבע שכמעט פרח באויר בהליכתו למקוה וחזרתו מחמת רצונו לקים דברי רבנו ז"ל וגם לא להפסיד התפלה בצבור עם רבנו ז"ל (שמעתי מר' יצחק מאיר קורמן ז"ל וחלק מזה כבר נדפס באבניה ברזל).