מתרצת הגמרא: {אם כן,} שנלמד מכאן לפטור אם טרפה משילוח, {"צפור" למעוטי עוף טמא, למה לי!?} הרי גם עוף טמא ניתן ללמוד באופן זה: "תקח לך" - ולא לכלביך. כי גם טמא ראוי רק לכלבים? אלא על כרחך שלא לומדים דיני אם מאפרוחין.
מקשה הגמרא: {והתניא, אם אפרוחין טרפה, חייב בשילוח.} וסלקא דעתא, שכוונת הברייתא לומר: "אמן של אפרוחים שהן טריפה, חייבת בשילוח". ומוכח שלא דורשים "תקח לך", ולא לכלביך!?
{אמר אביי, הכי קאמר} התנא בברייתא: {אפרוח שאמן טרפה, חייב בשילוח.}
{בעי רב הושעיא: הושיט ידו לקן, ושחט מיעוט סימנים} של אפרוחים, {מהו?} (1)
{מי אמרינן, כיון דאילו שביק להו הכי,} שחתוכין מקצת סימנין שלהם, {מטרפי} [נעשין טרפה], יהא פטור, משום ד{בעינן "לך", ולא לכלביך. או דלמא, כיון דבידו למגמר שחיטה} ויהיו ראויין לו לאכילה, {"תקח לך" קרינא ביה, וחייב בשילוח.}
ומסקינן: {תיקו.}
{בעי רבי ירמיה}: היתה {מטלית} בין האם לאפרוחים, {מהו שתחוץ} ויפטר, והרי נאמר "רובצת על האפרוחים", ומשמע, בלא חציצה? (2) {כנפים,} נוצות תלושות, (3) {מהו שיחוצו?}
{ביצים מוזרות} שאין יוצאין מהן אפרוחים, {מהו} שיחצצו?
אם תמצי לומר שביצים מוזרות חוצצות, {שני סדרי ביצים} בנות קיימא שהיו מונחות בקן {זו על גב זו,} ורוצה ליטול הסדר התחתון (4), {מהו} שיחוץ הסדר העליון, ויפטר? (5)
היה {זכר} [שאם הוא עצמו רובץ על הביצים - פטור משילוח] {על גבי ביצים, ונקבה על גבי זכר, מהו} שיחוץ הזכר, ויפטר משילוח?
ומסקינן: {תיקו.}
{בעי רבי זירא}: היתה {יונה} רובצת {על ביצי תסיל,} שהוא עוף טהור הדומה ליונה, {מהו?}
וכן, יש לדון באופן שהיתה {תסיל} רובצת {על ביצי יונה, מהו?}
{אמר אביי, תא שמע: עוף טמא} ה{רובץ על ביצי עוף טהור, וטהור} ה{רובץ על ביצי עוף טמא, פטור משילוח.}
{הא טהור וטהור,} שרובץ עוף טהור על ביצי עוף טהור אחר, {חייב!}
דוחה הגמרא: {דלמא בקורא} נקבה דווקא, כיון שדרכה לרבוץ על ביצי אחרים, חייב לשלחה. אבל יונה ותסיל, שאין דרכן לרבוץ על ביצי אחרים, אם רבצו, בטלה דעתן, ופטור.
שנינו במשנתנו: {קורא זכר, רבי אליעזר מחייב, וחכמים פוטרין. אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי אליעזר?}
{אתיא} בגזירה שוה {"דגירה דגירה".}
{כתיב הכא} בקורא {"קורא דגר ולא ילד", וכתיב התם} בצפור נקבה סתם הדוגרת על מינה, {"ובקעה ודגרה בצלה".} ולמדנו, כשם שבצפור נקבה נחשבת דגירה גמורה, כך גם בקורא, נחשבת דגירה גמורה וחייב.
{אמר רבי אלעזר: מחלוקת בקורא זכר, אבל בקורא נקבה} הרובצת על ביצי עוף אחר, {דברי הכל חייב.} כי היא בכלל {הכתוב} "והאם רובצת", הואיל ודרכה בכך.
מקשה הגמרא: {פשיטא!} הא {קורא זכר תנן?!}
מתרצת הגמרא: {מהו דתימא,} באמת {רבנן אפילו} ב{קורא נקבה פטרי. והא דקתני זכר, להודיעך כחו דרבי אליעזר,} שמחייב אפילו בזכר, {קמשמע לן} שבקורא נקבה לכולי עלמא חייב (6).
{ואמר רבי אלעזר: מחלוקת בקורא זכר, אבל בזכר דעלמא} של שאר מיני עופות, {דברי הכל פטור.} כי "האם רובצת" כתיב, ולא זכר רובץ.
מקשה הגמרא: {פשיטא!} הא {קורא זכר} דווקא {תנן?!}
מתרצת הגמרא: {מהו דתימא, רבי אליעזר, אפילו זכר דעלמא מחייב. והאי דקתני קורא זכר, להודיעך כחן דרבנן,} שפטרו משילוח אפילו בקורא, אף על פי שדרכו בכך.
{קא משמע לן} שרבי אליעזר מודה בזכר דעלמא.
{תניא נמי הכי: זכר דעלמא פטור. קורא זכר, רבי אליעזר מחייב, וחכמים פוטרין} (7){.}
(((מתניתין:)))
{היתה} האם {מעופפת, בזמן שכנפיה נוגעות בקן, חייב לשלח.} אבל אם {אין כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח.}
{אין שם} בקן {אלא אפרוח אחד או ביצה אחת, חייב לשלח. שנאמר "קן".} ודרשו {קן, מכל מקום,} ואפילו יש בו רק אחד.
{היו שם אפרוחים מפריחים,} דהיינו, גדולים שיודעים כבר לפרוח, {או ביצים מוזרות} שאין אפרוח בוקע מהן, {פטור מלשלח} (8){.} שנאמר "והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים", וכך הוא נדרש: {מה אפרוחים בני קיימא} הם, {אף ביצים} דווקא {בני קיימא. יצאו מוזרות} שאינן בני קיימא, שאין יוצא מהן אפרוח. {ו}עוד דרשו מפסוק זה: {מה הביצים, צריכין לאמן, אף האפרוחין} דווקא ב{צריכין לאמן. יצאו מפריחין,} שאין צריכין לאמן.
(((גמרא:)))
{תנו רבנן}: נאמר {"רובצת",} ודרשו: דווקא רובצת {ולא מעופפת.}
{יכול, אפילו כנפיה נוגעות בקן} יהא פטור?
{תלמוד לומר: "רובצת".}
{מאי תלמודא?} מה ההוכחה ממשמעות הכתוב "רובצת" שאם היו כנפיה נוגעות בקן חייב?
מבארת הגמרא: {מדלא כתיב "יושבת".} משמע שגם אם אינה יושבת ממש, אלא כנפיה נוגעות בקן, נחשבת כרובצת, וחייב.
{אמר רב יהודה אמר רב}: אם {היתה} האם {יושבת בין שני רובדי אילן} מעל הקן, {רואים, כל שאם תשמט} מענפי האילן על ידי שירחיקו את הענפים זה מזה, {נופלת עליהם} [על האפרוחים], {חייב לשלח. ואם לאו, פטור.}
{מיתיבי: היתה יושבת ביניהן,} בין האפרוחין בקן, {פטור מלשלח} משום שצריך שתהא "רובצת על האפרוחים" ולא ביניהם.
היתה יושבת {על גביהן, חייב לשלח.}
{היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח.}
{מאי לאו, על גביהן, דומיא דביניהן. מה ביניהן} מדובר באופן {דנגעה בהו,} ואף על פי כן פטור, {אף על גביהן,} מדובר דווקא באופן {דנגעה בהו.}
ומשמע, {אבל} יושבת בין {רובדי אילן} שאינה נוגעת בהן, {פטור?!}
מתרצת הגמרא: {לא,} באמת יתכן שגם ביושבת בין רובדי אילן חייבת בשילוח, וכך הוא הלימוד:
{על גביהן, דומיא דביניהן: מה ביניהן, דלא נגעה עלייהו} מלמעלה, אלא רק מן הצד, {אף על גביהן, דלא נגעה עלייהו. והיינו רובדי אילן} שאינה נוגעת בהן מלמעלה.
ומוכיחה הגמרא: {הכי נמי מסתברא. דאי סלקא דעתך} בין {רובדי אילן פטור, אדתני: היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח, ליתני}: היתה יושבת בין {רובדי אילן} פטור מלשלח, אף על גב שהיא יושבת במקומה, ונדע ב{כל שכן} שעל {מעופפת} פטור, כי אינה יושבת כלל!
דוחה הגמרא: אין מכך כל ראיה. כי {מעופפת איצטריך ליה,} להשמיענו {דאפילו} ש{כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח.} וזה אי אפשר ללמוד מיושבת בין רובדי אילן, כי היא אינה נוגעת בקן כלל.
אך מקשה הגמרא על הברייתא: {והאנן תנן} במשנתנו: {בזמן שכנפיה נוגעות בקן, חייב לשלח.} ואילו בברייתא אמרו שמעופפת אפילו כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח?!
{אמר רבי ירמיה: כי קתני מתניתא, בנוגע מן הצד.} אבל אם נוגעת מלמעלה, חייב לשלח (9).
{איכא דאמרי: לימא מסייע ליה} לרב מברייתא: {היתה יושבת ביניהן, פטור מלשלח. על גביהן, חייב לשלח.}
{היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח.}
{מאי לאו, על גביהן דומיא דביניהן.}
{מה ביניהן, דלא נגעה עלייהו} מלמעלה, {אף על גביהן, דלא נגעה עלייהו} מלמעלה. {והיינו} בין {רובדי אילן,} וראיה לרב!
ודחתה הגמרא: {לא.} באמת יתכן שהיושבת בין רובדי אילן פטורה משילוח, וכך הוא הלימוד: {על גביהן דומיא דביניהן. מה ביניהן, דנגעה בהו, אף על גביהן,} דווקא {דנגעה בהו. אבל} בין {רובדי אילן} שלא נגעה בהו כלל, {פטור.}
מקשה הגמרא: {אי הכי, אדקתני סיפא: היתה מעופפת, אפילו כנפיה נוגעות בקן, פטור.}