{ואמר רבא: הני תרתי בועי דסמיכי להדדי} - {לית להו בדיקותא}. לפי שברור לו לרבא שמצב כזה, של שתי בועות סמוכות, הוא כתוצאה מנקב שהתהווה בריאה, ואין אנו רואים אותו, והרי הוא טרפה.
ואי הוה {חדא} בועא, {ומתחזיא כתרתי} בועות - {מייתינן סילוא,} מביאים קוץ {ובזעינן,} ומנקבים {לה} באחת מצדיה, ורואים: {אי שפכן להדדי,} שכאשר יוצא המיץ הנמצא בבועה הנקובה עובר אליה המיץ הנמצא בבועה השניה, {חדא} בועה {היא, וכשרה. ואי לא} - {תרתי} בועי {נינהו, וטרפה.}
{ואמר רבא: ה' אוני אית לה,} חמש אונות נפרדות יש לה {לריאה}.
וכאשר תולים את הבהמה לאחר שחיטה ברגליה, ופותחים את בטנה, והיא נמצאת תלויה בצורה כאשר {אפה}, בני מעיה, מופנים {כלפי גברא}, שחותך את בטנה. הרי {תלתא,} שלש אונות מתוך החמש נמצאים {מימינא} דטבחא, {ותרתי} אוני נמצאים {משמאלא} דטבחא.
ואי {חסיר} חד אונא {או יתיר} חד אונא [כל יתר כנטול דמי], {או חליף} שהיו שלש אונות משמאל ושתים מימין - {טרפה.}
{ההוא} אונא {יתירתא, דאתאי לקמיה,} שהובאה לשאול לפניו {דמרימר.}
{הוה יתיב רב אחא אבבא. אמר ליה} רב אחא לאדם שבא לשאול את מרימר, ויצא ממנו: {מאי אמר לך,} מה ענה לך מרימר? {אמר ליה: אכשרה ניהלה!}
{אמר ליה} רב אחא: {הדר, עיילה קמיה דמרימר}, חזור והכנס למרימר לשאלו שנית, שמא לא עיין בה מרימר שפיר. כי סבר רב אחא כרבא, שיתירתא הווי טרפה.
חזר אותו אדם למרימר לשאלו שנית.
{אמר ליה} מרימר לההוא גברא: {זיל, אימא ליה למאן דיתיב אבבא}, לך ואמור למי שיושב בשער הבית, והיינו, לרב אחא: {לית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת!}
{והני מילי} דיתירתא כשרה, היכא {דקיימא בדרא דאוני,} בשורת האונות. והיינו, שהיא נוספת במקום שראוי להיות שם אונא נוספת. {אבל} אי קיימא {ביני ביני} - {טרפה}. (45)
{ההוא} אונא ד{ביני ביני דאתא לקמיה דרב אשי. סבר רב אשי למיטרפה}.
{אמר ליה רב הונא: מר} [רב אשי, שאתה] {בר אויא! כל הני חיוי} (46) {ברייתא,} (47) כל בעלי החיים הרועים באפר [בחוץ, או במדבר], {הכי אית להו, וקרו לה טבחי "עינוניתא דוורדא".} (48)
"עינוניתא" היא כמו "אינוניתא", והיינו, אונא קטנה הדומה, בצבעה האדום, לוורד.
{והני מילי} שיש להכשירה כאשר היתה אותה עינוניתא דוורדא {מגואי,} מתחת לריאה.