דף ג - ב

ורבנן סברי לא מתפיס איניש במידי דסמיך ליה ר' יוחנן אמר דכ''ע לא מתפיס אלא היינו טעמא דר''מ דחיישינן שמא צפורי נזיר טמא קיבל עליו מכדי חיישינן קאמר דלמא צפורי נדבה קיבל עליו א''כ הרי עלי קן מבעי ליה ודלמא הרי עלי צפורי מצורע קאמר כגון שהיה נזיר עובר לפניו ודלמא נזיר טמא ולפוטרו מן קרבנותיו קאמר כגון שהיה נזיר טהור עובר לפניו מאי בינייהו איכא בינייהו כגון דאמר ציפרין הסמוכין לשער עלי לר' יוחנן אע''ג דאמר הכי אי נזיר עובר לפניו אין אי לא לא לרשב''ל אע''ג דאין נזיר עובר לפניו מי איכא למ''ד לא מתפיס איניש במילתא דסמיך ליה והתניא האומר ימין הרי זו שבועה מ''ט לאו משום דכתי' {דניאל יב-ז} וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם אמרי לא משום דימין גופיה איקרי שבועה דתניא מניין לאומר ימין שהיא שבועה שנאמר {ישעיה סב-ח} נשבע ה' בימינו ומניין לאומר שמאל שהיא שבועה שנאמר {ישעיה סב-ח} ובזרוע עוזו: מתני' הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה הרי זה נזיר וכל דקדוקי נזירות עליו: גמ' מתני' דלא כר' שמעון דתניא ר''ש אומר אינו חייב עד שידור מכולם ורבנן אמרי אפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר מ''ט דר''ש אמר קרא {במדבר ו-ד} מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג ורבנן מ''ט אמר קרא {במדבר ו-ג} מיין ושכר יזיר ור' שמעון נמי הכתיב מיין ושכר יזיר ההוא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין הרשות מאי היא קדושתא ואבדלתא