דף נג - ב

אבל במקום שמביאין ירק מח''ל לארץ אסור. כלומר אסור בשניהם דהוי ליה מקום שמסתפקין זה מזה: משום גוש. חוששין להביאו משום חששא דגוש הנדבק בו וגושא דארץ העמים טמא כדאיתא בפ''ק דשבת (דף טו:): חטה שאני טועם אסור לאפות. דפת חטה מיקרי דחד גופא נמי הוא אבל חטים משמע לכוס מפני שאדם כוסס חטים חלוקין ביחד: