דף כב - א

דאית ביה תרתי טומאתו בפנים וקילא טומאתו אבל נטמא באב הטומאה אין להשהותו עד שתשרף אלא יוציאנה מיד וישרפנה בחוץ: ישרף בפנים. דכיון דטהור מדאורייתא אפי' נטמא בחוץ יש לקיים בו שריפתו בקדש: גמ' ולד הטומאה. היינו שנטמא בטומאה דרבנן: זה וזה לא דבר תורה. בתמיה וכיון דמדאורייתא טמא אין להכניסו לעזרה הואיל ולא היה פסולו בקודש: לא הוו רבנן. לא פלפלו חכמים בדברי ר' יוחנן דלר' יוחנן ל''ק דאב הטומאה חמירא אבל מולד הטומאה הקילו בה א''נ לא פלפלו חכמים בדברי ר''י דודאי קשיא אלא בדברי בר קפרא דקדקו ומשני בגין דר''ע בשביל טעמו של ר''ע דקאמר מקום טימאתו שם שריפתו ה''נ קאמרי ב''ש באב הטומאה ישרף בחוץ אבל בולד הטומאה ישרף בפנים כיון דמדבריהם הוא ישרף בפנים ששריפתו בקדש: בגין דר''ש וכו'. בשביל הא דאמר ר' שמעון דמשלחין אפי' אוכלין טמאין לחוץ הלכך כל מה שנטמא בחוץ אין מביאין אותו לפנים: הלכה ד* מתני' מחצי הכבש ולמטה במערב כהנים הזוכים בפייס . באברי התמיד להעלותם לא היו מעלים אותם . בפעם אחת אלא נותנים אותם על הכבש והולכים ללשכת הגזית לקרוא את שמע ואחר כך חוזרין ומקריבין האברים ע''ג המזבח הכבש ארוך ל''ב אמה ומחציו ולמטה נותנין אותן ורוחב הכבש ט''ז אמה ובחציו של צד מערב היו נותנים אותן: ושל ראש חדש על כרכוב המזבח. בגמרא מפרש: אינו נוהגין אלא בפני הבית. שקלים משום דצורך קרבן נינהו וכיון שאין קרבן אין שקלים ובכירים דכתיב ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך בזמן שיש בית יש ביכורים אין בית אין ביכורים: אבל מעשר דגן וכו' נוהגין בפני הבית דקדושת . הארץ לא בטלה: מעשר בהמה. צריך להפריש העשירי: המקדיש שקלים וביכורים. בזמן הזה: ביכורים אינן קדש. דכתיב בהו בהדיא תביא בית ה' אין שם ביכורים חל עליהן שלא בפני הבית: גמ' מי קודם. בהקרבתן אם שתיהן לפניו: חייליה דרבי ירמיה. כלומר כוחו וראייתו דר''י מהא: שירו של ר''ח קודם. וסבר ר''י דה''ה קרבן ר''ח קודם: א''ר יוסי. שאני התם דלכך שיר של ר''ח קודם כדי לפרסם שהוא ר''ח אבל קרבן שבת קודם לר''ח: הא שקלים קדשי. מודה ר''ש אם אומר ביכורים קדש שהן קדש: הגר בזמן הזה. אע''ג דליכא מקדש צריך שיפריש רובע דינר לקינו דלכשיבנה ב''ה יביא קי דגר צריך קרבן ובפחות מרובע לא מצי להפריש דאין מצוי קן בפחות מרובע: מפני התקלה. שמא יהנה ממנו: ואין מחרימין. דחרם הוא ק''ק דכתיב כל חרם קדש וגו': הבהמה תעקר דלא ליתי בה . לידי תקלה: והיא מתה מאיליה. ברעב: עבר והקדיש מהו שיהיה קדש. הכא. גבי קן של : גר את אמר אם עבר וקדשו קדש והכא גבי