המלאכים. ולהלן קראם ע אנשים, כשהיתה שכינה עמהם פ קראם אנשים. דבר אחר, אצל אברהם שכחו גדול, והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים, קראם אנשים, ואצל לוט קראם מלאכים: בערב. וכי כל כך שהו המלאכים מחברון לסדום, אלא מלאכי רחמים היו, וממתינים שמא יוכל אברהם ללמד עליהם סנגוריא: ולוט ישב בשער סדום. ישב כתיב, אותו היום צ מינוהו שופט ק עליהם (ב"ר נ, ג.): וירא לוט וגו'. מבית אברהם למד ר לחזור על האורחים: