ויחרד. כתרגומו ותוה, לשון תמיה. ומדרשו, ראה ח גיהנם פתוחה ט מתחתיו: מי איפוא. לשון לעצמו, משמש עם כמה י דברים. דבר אחר איפוא, איה פה, מי הוא ואיפוא הוא הצד ציד: ואכל מכל. מכל טעמים כ שבקשתי לטעום טעמתי בו (ב"ר סז, ב.): גם ברוך יהיה. שלא תאמר, אילולי שרימה יעקב לאביו לא נטל את ל הברכות, לכך הסכים מ וברכו מדעתו (שם):