כברת הארץ. מנחם פירש לשון כביר, רבוי מהלך רב. ואגדה (ב"ר פב, ז.), בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה, שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ע ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו, וילך מאתו כברת ארץ (מלכים-ב ה, יט.), פ ואומר אני שהוא שם מדת קרקע, כמו מהלך פרסה או יותר, כמו שאתה אומר צמד כרם, חלקת שדה, צ כך במהלך אדם נותן שם מדה (קרקע כמו מהלך מיל,) כברת ארץ:
פרק ל״ה - פסוק ט״ז
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...