צדקה. מ בדבריה: ממני. היא מעוברת. ורז"ל דרשו, שיצאה בת קול ואמרה, ממני ומאתי יצאו הדברים, לפי שהיתה צנועה בבית חמיה, גזרתי שיצאו ממנה מלכים, ומשבט יהודה גזרתי להעמיד מלכים בישראל: כי על כן לא נתתיה. כי בדין עשתה, על אשר לא נ נתתיה לשלה בני: ולא יסף עוד. יש אומרים לא הוסיף, ויש אומרים לא ס פסק, (וחבירו גבי אלדד ומידד, ולא יספו, ומתרגמינן ולא פסקו):
פרק ל״ח - פסוק כ״ו
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...