יח שַׁיָּךְ לָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ שֶׁחִבֵּר בִּימֵי יַלְדוּתוֹ: "עַל-יְדֵי זְרִיזוּת, בְּנָקֵל לִהְיוֹת פַּרְנַס הַדּוֹר בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת, וְסִימָן לַדָּבָר: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל" (משלי ו'). עַל-זֶה כְּתִיב: "מִשָּׁ'ם רוֹעֶ'ה אֶבֶ'ן יִשְׂרָאֵ'ל" דְּהַיְנוּ פַּרְנָס (התנשאות חלק שני אות ד').
הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִתְמַנּוֹת לִהְיוֹת פַּרְנָס, זֶה עוֹמֵד עַל זְרִיזוּת הַנִּלְמָד מֵהַנְּמָלָה, כִּי: "מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" כַּנַּ"ל. וְעִנְיָן זֶה כְּבָר נִדְפָּס בָּאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר, אַךְ בְּסִגְנוֹן זֶה שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ: