שטז

כו הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא "כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוֹות לָזֶה" (שבת ל:), וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא וְכוּ'. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל-יְדֵי תְּפִלָּתָם אוֹ עַל-יְדֵי יִרְאַת-שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה ("וִוי אִיךְ זֶעה") אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה: