תכה-ג

כא יֵשׁ עוֹף אֶחָד בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ נִבְרָא בָּעוֹלָם אֶלָּא אֶחָד. וּכְשֶׁהוּא מַזְקִין, אֲזַי הוּא נֶחְלַשׁ מִכֹּחוֹ, וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא חָלוּשׁ, אֲזַי הוּא פּוֹרֵחַ עַל הַר אֶחָד, וְלוֹקֵט לוֹ עֲשָׂבִים שֶׁל כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, וְעוֹשֶׂה לוֹ קֵן מֵהֶם, וְיוֹשֵׁב בַּקֵּן עַד שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ, וּמַתְחִיל לָעוּף וְלִפְרֹחַ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁהוּא בָּא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְשׂוֹרֵף אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וְנוֹפֵל לַיָּם וְנִטְבָּע, וְנִבְרָא מִיַּד אַחֵר תַּחְתָּיו: