ח מָצָאתִי כְּתַב-יַד הַחֲבֵרִים: אָמַר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לְסַפֵּר עִם חֲבֵרוֹ מֵעִנְיְנֵי עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי כְּמוֹ שֶׁיַּיִן מַגְבִּיהַּ אֶת הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי ל"א), כָּךְ הַדְּבָרִים שֶׁמְּסַפֵּר עִם חֲבֵרוֹ מַגְבִּיהַּ לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה" וְכוּ' (שם י"ב), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים" (יומא עה.). וּכְמוֹ שֶׁהַיַּיִן כְּשֶׁשּׁוֹתֶה מְעַט יַיִן מַגְבִּיהַּ לִבּוֹ, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה נַעֲשָׂה שִׁכּוֹר וּמֻנָּח עַל מִשְׁכָּבוֹ.
כָּךְ הַדְּבָרִים שֶׁמְּסַפְּרִים, אִם יֵשׁ בָּהֶם עַל-כָּל-פָּנִים קְצָת אֱמֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְבִיעוּת וְגַדְלוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מַגְבִּיהַּ אֶת לִבּוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁאֵין בְּהַדְּבָרִים שׁוּם אֱמֶת אֶלָּא מָלֵא צְבִיעוּת וְגַדְלוּת, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ מֵאִתּוֹ עוֹשֶׂה כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵינָם מַגְבִּיהִים אֶת הַלֵּב. כְּמוֹ הַיַּיִן כְּשֶׁשּׁוֹתֵהוּ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: