כד

הַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַלִּמּוּד, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק מַתְּנַת חִנָּם. הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "מְחֻיָּב" לָתֵת לוֹ דַּעַת וְשֵׂכֶל לְהָבִין בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה מֵחֲמַת צִדְקוּתוֹ אוֹ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, רַק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ כְּרָשׁ וְדָל. גַּם צָרִיךְ לְהִתְקַשֵּׁר בְּעֵת הַתְּפִלָּה עִם הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ אֶת תַּלְמוּדוֹ, וְאָז תְּפִלָּתוֹ הִיא תְּפִילַת רַבִּים וּבְוַדַּאי תִּתְקַבַּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְגַם אָז יֵשׁ לְכָל אָדָם מִן הַבָּאִים חֵלֶק בַּתּוֹרָה שֶׁהָחָכָם הַדּוֹרֵשׁ מְגַלֶּה: (תורה כ, ג-ה)