נב

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא רַק עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת. הַיְנוּ עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה בְּעִיּוּן גָּדוֹל עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁמֵּבִין בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד בֵּאוּרִים וּפֵרוּשִׁים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵינָם מְבוֹאָרִים בְּפֵרוּשׁ. וְאִם מְכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, הֲרֵי זוֹ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה, שֶׁהוֹפֵךְ לְאָדָם חָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּבְרָא זֶה עַתָּה. כִּי בְּלִי דַּעַת תּוֹרָה הֲרֵי הוּא בְּהֵמָה בִּדְמוּת אָדָם, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת תּוֹרָה הוּא בִּבְחִינַת אָדָם, עַל־כֵּן דּוֹמֶה הוּא כְּנִבְרָא מֵחָדָשׁ, וְזוֹכֶה לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, וּלְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִישׁוּעָה גְּדוֹלָה בִּשְׁלֵמוּת: (תורה קה)