סא

כָּל אָדָם צָרִיךְ לִקְבֹּעַ לוֹ בְּכָל יוֹם עֵת לְעֵסֶק הַתּוֹרָה, וַאֲפִלוּ הוּא עָסוּק בְּמִינֵי טְרָדוֹת וּבְכַמָּה עֲסָקִים. כִּי גַּם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה טְרָדוֹת וַעֲסָקִים, הֵן שֶׁל פַּרְנָסָה הֵן שֶׁל עִנְיָנִים נְחוּצִים אֲחֵרִים, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַפְרִישׁ מִזְּמַנּוֹ עַל מְנָת שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה. רַק צָרִיךְ לִרְצוֹת בֶּאֱמֶת לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וַאֲזַי בְּוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ. כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא לח:) "הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ". הַיְנוּ, מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַיְּעוֹ שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ: (תורה רפד)