סב

חִיּוּב גָּדוֹל הוּא עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר פּוֹסֵק, הַיְנוּ שֻׁלְחָן עָרוּךְ. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, צָרִיךְ לִלְמֹד בְּשָׂפָה הַמּוּבֶנֶת לוֹ. וַחֲשִׁיבוּת הַלִּמּוּד בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, הֵן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הֵן בִּלְשׁוֹן הַמֻּכֶּרֶת לוֹ, אַחַת הִיא וּלְלֹא שׁוּם חִלּוּק בֵּינֵיהֶם. וַאֲפִלוּ שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי, מֵחֲמַת שֶׁעָסוּק בִּטְרָדוֹת נְחוּצוֹת, הֵן בְּפַרְנָסָה, הֵן בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים, אוֹ בְּנָסְעוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁמֵּחֲמַת זֹאת אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִלְמֹד סְעִיף אֶחָד בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֲפִלוּ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר לִמּוּדוֹ שֶׁהוּא לוֹמֵד בְּכָל יוֹם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִמְנַע עַצְמוֹ אֲפִלוּ יוֹם אֶחָד מִלִּמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ. אֲבָל כְּשֶׁאֵין זְמַנּוֹ דָּחוּק, צָרִיךְ לִלְמֹד אַרְבַּעַת חֶלְקֵי הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ כְּסִדְרָם, בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי מַה שֶׁיּוּכַל לְהַסְפִּיק, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְסַיֵּם אֶת כָּל הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ. וְגַם לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ וְלִלְמֹד כְּסֵדֶר עַד שֶׁיְּסַיֵּם פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶת לִמּוּד הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְכֵן צָרִיךְ לִנְהֹג כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל לְכָל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת וַחַטָּאִים. כִּי עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים, הַיְנוּ שֻׁלְחָן עָרוּךְ, מְבָרְרִים אֶת הַטּוֹב מִן הָרַע, שֶׁהוּא כְּלָל כָּל הַתִּקּוּנִים: (שיחה כט)