עד

כְּשֶׁלּוֹמֵד אֶת סִפְרֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, צָרִיךְ לִלְמֹד בְּעִיּוּן וּמְתִינוּת גְּדוֹלָה, בִּכְדֵי שֶׁיָּבִין אֶת חִדּוּשֵׁיהֶם הַנִּפְלָאִים, אֶת עֹמֶק דִּבְרֵיהֶם וּמְתִיקוּתָם. כִּי הַדֵּעוֹת הַנִּכְתָּבוֹת עַל גַּבֵּי הַסֵּפֶר, אוֹרָם עָלוּם וּמְכֻסֶּה. כִּי תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֵן סֵפֶר, וַאֲפִלוּ מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּשְׂגָּבוֹת בְּיוֹתֵר, מְכַסִּים אֶת הַסֵּפֶר הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַסְתָּרוֹת הַמַּעֲלִימִים וּמְכַסִּים אֶת אוֹר הַתּוֹרוֹת שֶׁמֵּהֶן נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר, וַאֲפִלוּ כְּרִיכַת הַסֵּפֶר מַסְתִּירָה הַרְבֵּה מֵאוֹר הַסֵּפֶר. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּסִפְרֵי הַצַּדִּיקִים בָּהֶם הוּא לוֹמֵד, בִּכְדֵי שֶׁיָּבִין וְיַרְגִּישׁ כָּרָאוּי אֶת הַחִדּוּשִׁים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר בָּהֶם: (תניינא לו)