עו

כְּשֶׁלּוֹמֵד עִנְיְנֵי פֻּרְעָנוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַיְנוּ עִנְיְנֵי אֲבֵלוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה, צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת הַלִּמּוּדִים הַנַּ"ל בִּמְהִירוּת, וְלֹא יַעֲמִיק הַרְבֵּה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי לַמַּחְשָׁבָה יֵשׁ תֹּקֶף גָּדוֹל: (שיחה ח)