יב

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת חָכָם לִשְׁמֹר עַל הַמֹּחַ וְעַל טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְלַחֲשֹׁב רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִנְהַג עִמָּנוּ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּכָל הַפְּרָטִים, וְיִתֵּן לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה. אָמְנָם צָרִיךְ לִבְכּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַפְּגָמִים וְהָעֲווֹנוֹת, אֲבָל גַּם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּשִׂמְחָה וּבְתִקְוָה וּבִטָּחוֹן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה: (שיחה כא)