ה

עַל־יְדֵי הַנְּסִיעָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, נִמְתָּקִים כָּל מִינֵי דִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. הַיְנוּ שֶׁמִּתְבַּטְּלִים כָּל מִינֵי קִטְרוּגִים וְיִסּוּרִים מִן הָעוֹלָם, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דִּין אוֹ קִטְרוּג חָלִילָה, שֶׁמֵּהֶם מִתְהַוִּים צָרוֹת וְיִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, נִמְתָּקִים הַדִּינִים הַלָּלוּ וּבְטֵלִים עַל־יְדֵי הַנְּסִיעָה לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמִפְּנֵי שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַדִּין שֶׁל הַשָּׁנָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּכְדֵי לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים. גַּם עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים לְצַדִּיק הָאֱמֶת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהִתְלַכְּדוּתָם בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדּוּת, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִים שִׂמְחָה וְחֶדְוָה לַאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֶל הַצַּדִּיק: (תורה סא, ז-ח)