ג

חֹדֶשׁ אֱלוּל מְסֻגָּל לָמוּל אֶת עָרְלַת הַלֵּב. הַיְנוּ שֶׁעִם תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, תְּפִלּוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁעוֹסְקִים בָּהֶם בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, זוֹכִים לְהַכְנִיעַ אֶת אֲטִימַת הַלֵּב, שֶׁזּוֹ עִקַּר הַמְּנִיעָה מֵהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִים לְהַרְגִּישׁ בַּלֵּב, גֹּדֶל הַחֵטְא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִתְעוֹרֵר כָּל כָּךְ לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, עַד שֶׁזּוֹכִים לְהַכְנִיעַ אֶת עָרְלַת הַלֵּב, וְהִתְעוֹרְרוּת זוֹ מַגַּעַת גַּם לַבָּנִים, עַד שֶׁגַּם הֵם מִתְעוֹרְרִים לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְזוֹכִים לִתְשׁוּבָה: (תורה קמא)