יט

גַּם יִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זֶה לִפְתֹּחַ שְׁעָרִים לְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּכַמָּה סְעִיפִים, וּבִפְרָט בְּסָעִיף י"ח), עוֹזֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל גַּם לְהָשִׁיב אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לְדֶרֶךְ הַטּוֹב, דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, וּלְהוֹצִיאָם מִן הָרֶשֶׁת שֶׁבָּהּ הֵם לְכוּדִים, הַיְנוּ מִכָּל תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת: (תורה ט, ג)