כב

עִקַּר הַתְּפִלָּה יוֹדְעִים רַק צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הַיְנוּ רַק צַדִּיקֵי אֱמֶת יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. עַל־כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חַס וְשָׁלוֹם צַעַר אוֹ יִסּוּרִים מֵעַצְמוֹ אוֹ מִבְּנֵי בֵּיתוֹ חָלִילָה, צָרִיךְ לָלֶכֶת לְחָכָם אֲמִתִּי, הַיְנוּ לְצַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלַּת הַצַּדִּיקִים. וְהוּא בְּוַדַּאי יְקַבֵּל אֶת תְּפִלַת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְיוֹשִׁיעַ אֶת הָאָדָם שֶׁהַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ עָלָיו. וּבַעֲלֵי הַגַּאֲוָה שֶׁאֵינָם רוֹצִים לָלֶכֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְהֵם מוֹנְעִים גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מִלָּלֶכֶת אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אוֹתָם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיעָם מִצָּרָתָם, בַּעֲלֵי גַּאֲוָה אֵלּוּ מְעַכְּבִים אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (תורה י, ד)