מִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת בְּפַרְנָסָה אוֹ בְּעִנְיָנִים נְחוּצִים אֲחֵרִים, הַחֲפֵצִים לְבַטְּלוֹ מִן הַתְּפִלָּה אוֹ מֵעִנְיְנֵי תְּפִלָּה אֲחֵרִים, וְהוּא מִתְחַזֵּק וְעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, וְאֵינוֹ מְבַטֵּל שׁוּם תְּפִלָּה מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, זֶה מְכֻנֶּה תְּפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. כִּי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְלֹא לְבַטֵּל שׁוּם תְּפִלָּה בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים לְפָנָיו נִסְיוֹנוֹת וּמְנִיעוֹת.
הָאָדָם הַמִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף זֶה), צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁבְּעֵת שֶׁנִּכְנָסִים לְמֹחוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, צָרִיךְ הוּא לְהִתְחַזֵּק בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַקְשִׁיב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת וִיתֻקְּנוּ תִּקּוּנִים רַבִּים: (תורה כו)