לט

אֲפִלוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל צַדִּיק, קָשֶׁה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אֵינוֹ רָגִיל בַּאֲוִיר הַמָּקוֹם. וּבִפְרָט בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק, בְּוַדַּאי קָשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ מָקוֹם, שֶׁבּוֹ יִתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת, כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: (תורה מד)