מא

מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מְכֻנּוֹת "מַבּוּל", כִּי הֵן מְבַלְבְּלוֹת אֶת הָאָדָם, וּבְעִקָּר מְבַלְבְּלוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת אֶת הָאָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּה. הַתִּקּוּן לְהִנָּצֵל מֵהֶן, הוּא לָתֵת צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי נְתִינַת צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִכְלָל בַּאֲוִיר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁנִכְנֶסֶת בָּאָדָם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. גַּם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלָּזֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִזְדַּכֵּךְ וּמִטַהֵר הַמֹּחַ וְהַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה הוּא גַּם תִּקּוּן הַבְּרִית: (תורה מד)