סב

עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת נִמְשָׁךְ "מַיִם קָרִים" לְהַחֲיוֹת נְפָשׁוֹת עֲיֵפוֹת. הַיְנוּ, הָאֲנָשִׁים הָעֲיֵפִים, בַּעֲלֵי חִיּוּת מוּעֶטֶת, מֵחֲמַת רוֹב טְרָדוֹת וּבִלְבּוּלִים מִיְּגִיעָתָם וּרְדִיפָתָם אַחַר פַּרְנָסָה וְעִנְיְנֵי גּוּף אֲחֵרִים, שֶׁזֶּה בָּא מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּתָם מֵאֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה וְיִרְאַת הַשֵּׁם. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, נִכְנֶסֶת בָּאָדָם דַּעַת וְחָכְמָה אֲמִתִּית, וְאֵלּוּ מֵחַיִּים אוֹתוֹ, כְּמוֹ מַיִם קָרִים, הַמְּחַיִּים אָדָם עָיֵף וְצָמֵא. וְאָז זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לְבָבוֹ, הַיְנוּ בְּחֵשֶׁק עָצוּם וּבְהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאֲפִלוּ עַצְמוֹתָיו שׁוֹמְעוֹת אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה וּמַרְגִּישׁ חִיּוּת בִּתְפִלָּתוֹ, עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וּמֹחוֹ. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה: (תורה סז, ח)