עו

עַל פִּי רוֹב מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וּבְחִיּוּת כָּרָאוּי, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, כִּי מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּמַעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת. כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי בִּימֵי חַיָּיו עָשָׂה כַּמָּה מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַהֲגַם שֶׁהַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה מְעֹרָבִים בְּהַרְבֵּה פְּנִיּוֹת וּפְסֹלֶת, אַף עַל פִּי כֵן מְצוּיִים בָּהֶם גַּם הַרְבֵּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיְּחַיֶּה וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בָּהֶם. וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי: (תורה רפב)