צב

כַּאֲשֶׁר בְּעֵת הַתְּפִלָּה נִכְנָסִים לְמַחֲשַׁבְתּוֹ פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, אֲזַי הָעֵצָה לֹא לִפְנוֹת וְלֹא לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן, רַק יְקַשֵּׁר הֵיטֵב מַחֲשַׁבְתּוֹ לַדִּבּוּר. הַיְנוּ שֶׁיַּאֲזִין הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה וְלֹא יִשְׁעֶה לְבִלְבּוּלֵי הַמַּחֲשָׁבָה, וַאֲזַי מִמֵּילָא יְבֻטְּלוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף פ"ו, וּבְעֵרֶךְ "מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים" סָעִיף ח'): (שיחה עב)