כב

עַל־יְדֵי שֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף ז'), וְכַמְבוֹאָר (בְּסָעִיף כ"א) עַל מִנְהָגוֹ שֶׁל רַב סַפְרָא, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים כְּפִי שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל־יְדֵי קָרְבָּן תָּמִיד וּקְטֹרֶת. וְעַל־יְדֵי הָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה בְּכָל הַפְּרָטִים, מִתְבַּטְּלִים מִן הָאָדָם קְלִפּוֹת רַבּוֹת, הַיְנוּ שֶׁנִּצּוֹל מֵהַרְבֵּה מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמִמַּעֲשִׂים רָעִים, וּמֹחוֹ מִתְחַדֵּשׁ בַּהֲבָנַת הָאֱמֶת, כִּי זוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּית, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (בְּרָכוֹת לג.) שֶׁהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת אֲמִתִּית, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו: (תורה לה, ח)