טז

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁמְּקַיְּמִין בִּימוֹת הַשָּׁבוּעַ אֵינָן יְכוֹלוֹת לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. כִּי בְּיוֹם זֶה בָּאוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁל כָּל אָדָם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶן, אַף גַּם אִם אָדָם פָּשׁוּט שֶׁבַּפְּשׁוּטִים קִיְּמָן. וַאֲפִלוּ הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, הַיְנוּ שֶׁלֹּא קִיְּמָן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ כָּרָאוּי לְקִיּוּם מִצְוָה, אַף עַל פִּי כֵן, יֵשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ וְתַעֲנוּג מִן הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה. וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עוֹשׂוֹת הַמִּצְווֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וּרְחָבָה לִמְקַיְּמֵיהֶן, שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מַכְנִיסוֹת הַמִּצְווֹת עוֹז וְכֹחַ רַב בָּאָדָם, שֶׁיּוּכַל לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת כָּרָאוּי, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה: (תורה קלט. רעז)