לו

כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵּא בְּמַחֲלֹוקֶת, הֵן בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֵן בְּכָל עִיר וָעִיר, הֵן בְּכָל בַּיִת, הֵן בֵּין שְׁכֵנִים, הֵן בֵּין כָּל אָדָם לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, הֵן בֵּין מְשָׁרְתָיו וּבָנָיו, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לִבּוֹ מַה תְּהֵא הַתַּכְלִית מִכָּל יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, מִכָּל עֲסָקָיו, יְגִיעוֹתָיו וְטִרְחוֹתָיו. וְאֵין אִישׁ מִתְבּוֹנֵן אֵיךְ כָּלִים הַיָּמִים, וּמִדֵּי יוֹם מִתְקָרֵב הוּא לְקִצּוֹ. עַל־כֵּן, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת אֲמִתִּית, צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס וּמִן הַמַחֲלֹוקֶת, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְמַנּוֹ בִּתְבוּנָה לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית. וְיִהְיֶה בְּשָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם: (שיחה עז)