א

עַל־יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת בְּשִׂמְחָה בְּשָׁלֹשׁ הָרְגָלִים, פֶּסַח שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת, זוֹכִים לְאוֹר הַפָּנִים, הַיְנוּ לְדַעַת גָּדוֹל וַאֲמִתִּי שֶׁעַל יָדוֹ מֵחַיִּים אֶת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־יְדֵי שֵׂכֶל זֶה זוֹכִים לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִים לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית וּלְיִרְאַת הַשֵּׁם כָּרָאוּי, שֶׁאֵלּוּ מְכֻנִּים "הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת". כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְיִרְאָה שְׁלֵמִים, מַכִּירִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית כָּרָאוּי (כָּךְ מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת): (תורה ל, ה)