כה

כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁמְּאַבֵּד אֶת הַהֶרְגֵּשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁחָשׁ עַד הֵנָּה בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וְכֵן בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲחֵרִים, יֵדַע שֶׁהַכֹּל בָּא מִן הַשָּׁמַיִם לְנִסָּיוֹן אִם מַחֲזִיק עַצְמוֹ בַּיַּהֲדוּת בֶּאֱמֶת, וְכֵן בִּכְדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָעֵצָה הִיא שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ בְּיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן חָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל מֵעוֹלָם בְּשׁוּם עֲבוֹדַת ה'. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בַּיַּהֲדוּת, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ, וְלֹא לְהִתְבַּטֵּל מִפְּנֵי שׁוּם מְנִיעָה. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר, שֶׁאֵין נִשְׁאַר לוֹ לָאָדָם מִכָּל הַיְגִעוֹת וְהַטְּרָחוֹת, שֶׁיָּגַע וְטָרַח בִּימֵי חַיָּיו עֲלֵי אֲדָמוֹת, רַק מַה שֶׁהִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם בְּיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה. (תורה רסא)