מא

אֲפִלוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וַאֲפִלוּ רְשָׁעִים וַאֲפִלוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַבְדִּיל, מְקַבְּלִים חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה. לָכֵן גַּם אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד, אוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִינֵי מְנִיעוֹת קָשׁוֹת שֶׁמֵּחֲמַת זֹאת אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לָדַעַת שֶׁגַּם שָׁם הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה. לָכֵן יֵשׁ לוֹ לִזְכֹּר, שֶׁאֲפִלוּ אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד מַמָּשׁ, הוּא מְחֻיָּב גַּם אָז לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאַת הַשֵּׁם בַּמֶּה שֶׁיָּכוֹל. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת חָלִילָה דָּבָר כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה וְיִרְאַת הַשֵּׁם, כִּי גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד, חַיָּב לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְקַיֵּם כָּל הַיָּדוּעַ לוֹ, וּלְהִתְרַחֵק מִדְּבָרִים הָאֲסוּרִים. כִּי הַכֹּל מְקַבְּלִים חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה הַנֶּעֱלֶמֶת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, שֶׁנּוֹהֵג לִפְעָמִים בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק ב' עח). עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְאוּמָה חַס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לִנְהֹג, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד, חַיָּב הוּא לִשְׁאוֹל אֵצֶל אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים לִלְמֹד, וְהֵם יִרְאֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת. (תניינא עח)